פסק-דין בתיק ת"ק 96-07-12

1.         עסקינן בתאונת דרכים מיום ה 17.4.12. בכביש ראשל"צ אשדוד.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת האטה את רכבה בעקבות רכב שהאט לפניה, כאשר נפגעה לפתע מאחור. התובעת טוענת שנסיבות התאונה והאירועים אשר גרמו לתאונה אינם ידועות לה ועל כן כתב התביעה הוגש כנגד 2 הנתבעות (2 הרכבים אשר היו מאחוריה שחלוקים לעניין האחריות).

3.         הנתבעת 1 טוענת שהאטה את רכבה בעקבות רכב שהאט לפניה ולפתע רכב הנתבעת 2 שלא שמר מרחק כדין פגע ברכב הנתבעת 1 בחלקו האחורי והדף אותו כלפי רכב התובעת.

4.         הנתבעת 2 טוענת שהבחינה ברכב הנתבעת 1 פוגע ברכב התובעת מאחור ואז רכב הנתבעת 2 פגע ברכב הנתבעת 1 בחלקו האחורי ללא הדיפה.

5.         אין מחלוקת בין הצדדים לכך שלתובעת אין כל אחריות ורשלנות תורמת לקרות התאונה וכי עליה לקבל פיצוי בגין נזקיה.

5.         לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי לכדי מסקנה לפיה הנתבעת 1 הינה האחראית הבלעדית לקרות התאונה מבחינת נזקיה של התובעת וזאת מהטעמים הבאים:

א.         בהתאם לעדותה של התובעת שמהווה למעשה עדה נייטרלית, בעת קרות התאונה, הבחינה אך בנתבעת 1 מבלי שראתה מאחורי רכבה של הנתבעת 1 את רכב הנתבעת 2. יש לציין שעדותה זו אינה וודאית.

ב.         זאת ועוד, התובעת העידה שכאשר ירדה מרכבה ראתה את הרכב של הנתבעת 2 מאחוריה בשולי הדרך וכאשר 3 הנהגות עמדו יחד אמרה לה הנתבעת 2 שהנתבעת 1 פגעה בה קודם ואח"כ הנתבעת 2 פגעה בנתבעת 1 והנתבעת 1 לא השיבה על כך דבר. כמו כן, התובעת העידה שזכור לה ששמעה והרגישה "בום" אחד. עדותה זו מתיישבת עם כך שנפגעה ע"י רכב הנתבעת 1 ורכבה נהדף קדימה, כך שלא הבחינה ב "בום" הנוסף בין רכבה של הנתבעת 2 לרכב הנתבעת 1.  

ג.          ביחד עם הנתבעת 1 היו עוד 4 אנשים ברכב. הנתבעת 1 לא טרחה לזמן אף אחד מאותם עדים מהותיים אשר יכול והיה וישפכו אור על נסיבות התאונה. הלכה היא שאי הבאתו של עד עומדת כנגד הצד שלא טרח להביאו.

ד.         הנתבעת 1 העידה שלאחר שפגעה ברכבה של התובעת עצרה באמצע הכביש כאשר כל המכוניות היו על השוליים. עדות זו מתיישבת עם עדותה של התובעת לכך שבעקבות הפגיעה מרכבה של הנתבעת 1 המשיכה לנסוע קצת קדימה. גרסה זו גם מתיישבת עם עדותה של הנתבעת 2 לפיה עת שפגעה ברכבה של הנתבעת 1 לא ראתה את רכבה של התובעת. למרות שעדותה זו של הנתבעת 2 אינה מתיישבת עם הנטען בכתב ההגנה מטעמה, עדיפה בעיניי גרסתה לעניין קרות התאונה וזאת כאשר רכבה של הנתבעת 1 פגע ברכבה של התובעת, הדף אותו קדימה מרחק מה ורק לאחר מכן פגעה הנתבעת 2 ברכבה של הנתבעת 1. הנתבעת 1 העידה שלאחר שפגעה ברכבה של התובעת מאחור נעצרה במקום. אופן פגיעה זה מתיישב עם מנגנון בו רכבה של התובעת ספג את החבטה ונהדף קדימה כאשר רכב הנתבעת 1 נעצר מיד במקום.

ה.         בהתאם לחוו"ד השמאי של רכב הנתבעת 1 הנזק אשר נגרם בחלקו האחורי של רכבה קטן באופן משמעותי מהנזק שנגרם לחלקו הקדמי של הרכב, דבר שמלמדנו שהפגיעה מקדימה הייתה משמעותית הרבה יותר מאשר הפגיעה ברכבה מאחור.

6.         בסיכומו של דבר הנני מחייב בזאת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת הסך של 3,477 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.         איני מקבל את תביעתה של התובעת בגין הנחת העדר תביעות לתקופה של 3 שנים, כפי שמבוקש על ידה. התובעת הציגה אישור בדבר הפסד הנחת העדר תביעות בעת חידוש הפוליסה בסך של 576 ש"ח שנכלל בפיצוי המפורט לעיל ולא הוצג כל אישור בדבר הפסד הנחת היעדר תביעות בסכום המבוקש על ידי התובעת.

8.         התובעת לא הביאה כל ראיה שנגרם לה הפסד ימי עבודה בפועל וכן שנגרמה לה עגמת נפש.

9.         כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת 1 בהוצאות התובעת בסך של 400 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

10.        התביעה כנגד הנתבעת 2 תדחה ובהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובמחלוקת שהייתה בין הנתבעות בדבר האחריות לקרות התאונה, איני עושה צו להוצאות.

11.        הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

            המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: